אסם השקעות בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לתיקון החלטה מיום 18/11/2010, לאור הסכמת הצדדים לשיטת החישוב בעניין ימי העבודה, להלן החלטתי המתוקנת:

שכרה של העובדת, הגב' בוקובזה לימור, ברבעון הקודם לתאונה, כעולה מדו"ח ביטוח לאומי שצירפה המשיבה, הינו 8,201 ₪ ומביא לממוצע חודשי בסך 2,733.66 ₪. לכך להוסיף את התנאים הסוציאליים החודשיים, "הסכומים שהם בעלי יסוד של קבע" והכל לפי הפסיקה, בהתאמה לימי אי הכושר בהם נעדרה העובדת בהתאמה. לגב' בוקובזה לימור אישר המל"ל 9 ימי אי כושר מיום 29/04/2004 ועד 07/05/2004, אך עקב היותם ב"תקופת הזכאות הראשונה" לא שילם בעבורם למשיבה דבר.

 לפי הפסיקה יש לחלק את הסכום החודשי לימי החודש ולכפול בימי אי הכושר, או לחלק ב-25 ואז להפחית את ימי המנוחה.

לפי חודש: 91.12=2733.66:30. 91.12 ₪ ליום, כפול 10 נותן 911.20 ₪.

לפי 25 יום: 109.35=2733.66:25. 109.35 ₪ ליום, בחודש מאי 2004 היה, ה- 1, יום שבת, זהו יום השבתון של העובד העובד 5 ימים בשבוע, על כן יש לכפול את המנה מחלוקה ב-25 יום ב-9 ימי עבודה, והתוצאה היא 984.15 ₪.

בתוספת תשלומים סוציאליים בעבור 10 ימים: 131.33=10*(394:30), 131.33 ₪. לאור זניחות הסכום, איני נותנת החלטה בעניין קיזוז מס הכנסה מתשלום זה.

כמוסכם החישוב יהיה עפ"י חודש ומכאן:

בסה"כ: 911.20+131.33= 1,042.50 ₪.

לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה (ראה ע"א (מחוזי חיפה) 11201-01-09 לעיל) בסך 437.93 ₪, ובסה"כ 1,480.43 ₪.

לגבי שכרו של העובד, מר חיים דותן, כפי שכבר ציינתי החלטתי הקודמת שממנה עולה התיקון דלעיל, "בבואי לעשות את התחשיב האמור, מוצאת אני, אי בהירויות בין תביעתה של המשיבה לבין הנתונים אותם הציגה בנספחיה הן מהמל"ל והן מכרטסות העובדים שלה. ההבדלים ניכרים מהדרישות העולות במס' מישורים: מס' הימים אותם אישר המל"ל לעומת מס' הימים הנדרשים, השכר שהובא בבקשה - מאין מקורו? וגם ההחזרים שהתקבלו מהמל"ל אינם ברורים חד משמעית בהתייחס לנספח ה1, אשר לא ברור האם זהו מסמך מהמל"ל." לא קיבלתי כל הבהרה או תיקון ולכן לגביו ההחלטה נשארת כפי שהיתה, דהיינו: לגבי מר חיים דותן, ייפסק רק הסכום בו הודתה המבקשת, 1,199 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום התאונה (ראה ע"א (מחוזי חיפה) 11201-01-09 לעיל) בסך 528 ₪, ובסה"כ 1,727 ₪.

לגבי ניכוי מס הכנסה על ההטבות הסוציאליות, מאחר שהנתונים שהוצגו בפניי, לא היו מפורטים מספיק ע"י שני הצדדים, והובאו כנתונים מספריים, לא עלה בידי למצוא כל חישוב אחר לניכוי שיעור המס.

אני קובעת כי ביחס לסכום של 3,207.40 ₪ (לשני העובדים), נכון ליום הגשת התביעה, אין למבקשת כל הגנה, ואני דוחה את בקשת הרשות להתגונן ביחס לסכום זה, ומקבלת את בקשתה ביחס ליתרת הסכום.

מאחר והבקשה התקבלה בחלקה, איני עושה צו להוצאות הבקשה לבדה, אלא אלה ייקבעו בפסק הדין הסופי, ולפי תוצאותיו.

ב"כ התובעת תגיש נוסח פסק דין פורמלי לחתימתי, תוך 10 ימים.

ניתנה היום, א' בשבט תשע"א, 6 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: